לא רציתי לטייל. באמת.

זה פשוט לא הסתדר. על הנייר הכול התקדם כמו שצריך. קצין ביחידה מובחרת, זוגיות, לימודים.
אבל הניצוץ מבפנים נעלם. הפכתי לתשוש, נהייתי אדיש — וזה נגמר, כצפוי, בפיצוץ פנימי.
אה, וגם הקורונה שבדיוק פרצה לא ממש עזרה.

אז קניתי כרטיס ליחיד, בלי תוכנית, בלי תאריך חזור.
נחתתי לבד – תרמיל מלא על הגב, תחושה ריקה מבפנים, ומסביבי ג’ונגלים סבוכים, חופים מגלויות והרי געש מתפרצים.

נאבקתי עם עצמי. עם כסף.
עם קשת רגשות שנעה בין בדידות צורבת לאקסטזה אדירה.
עם קשרים שנגמרו מהר מדי, עם אהבות רחוקות מהבית.
עם פחדים, עם הזדמנויות שנעלמות ברגע.
עם המסכות שלי – ועם מה שניסו להסתיר.

ובאמת שלא הבנתי למה הכול כל כך מורכב – עד שפגשתי אמת פשוטה ומטלטלת.
הלבד הוא לא בעיה.
הוא מראה.

לבד במקסיקו הוא סיפור חד וחשוף על מסע סולו, שחושף את הקשר שלכם עם כל מה שסביבכם.
יש סיכוי שתבכו, תחייכו, ואולי – רק אולי – תתחילו לדבר אחרת עם הלבד שלכם.